ב 7 בדצמבר 2022 שלחתי מיייל למאיר ובו שאלה בקשר לספר הילדים שעבדנו עליו. תשובתו הייתה: ״אני בבדיקות. אעבור על זה בשבת״. מיד עניתי: ״הכל בסדר? בדיקות שיגרתיות?״. תשובה לא הגיעה
בדיוק סיימתי לאייר את הסקיצות לספרנו החדש ועמדתי להציג לו אותן בפעם הראשונה. כעבור מספר ימים התקשר אלי מאיר וסיפר לי שגילו אצלו סרטן כפול במצב מאוד מתקדם ושימיו ספורים. אין טיפול מציל חיים אך בכל זאת ינסו. לבי נחמץ והוכיתי הלם. אך מיד הבנתי שאין מקום להבעת צער וכאב, שמאיר מתמודד בצורה מפוכחת עם מצבו החדש ושממשיכים בכל הכוח. הוא יתחיל בסידרת טיפולים ואני אמשיך לטפל בספר שלנו. הוא אף גילה לי שהתחיל לעבוד על ספר אחר, סיפור עם חיות באפריקה, וישמח שגם בו נשתף פעולה
קבענו אצלו בתל אביב בשבוע האחרון של דצמבר. מפגש ראשון שכזה, שבו אני מציג לראשונה את הקונספט האיורי והעיצובי של הספר, את הפרשנות שלי לסיפורו, הוא רגע של התרגשות, של ציפייה, של מתח ושל שמחה. שלב קריטי בכל תהליך היצירה של הספר העתידי ששנינו מולידים ביחד. שיא של דיאלוג ממושך שאני מנהל עם הטקסט ועם עצמי ועם מאיר
הגעתי לפגישה בסופו של יום חורפי גשום כשבידי האחת ספר כרוך עם כל הסקיצות ובידי השניה איור מקורי מתוך ספרנו הראשון ״השן שהתנדנד לה הילד״ ושוקולדים בלגים משובחים. מאיר מאוד אהב את הקונספט ואת הפרשנות , את האיורים ואת העיצוב. הוא העיר והאיר, שאל, הציע, התלהב. הקשבתי בקשב רב, רשמתי את עיקרי הדברים כדי שאכין סקיצה חדשה עם כל השינויים שסיכמנו עליהם
מבחינה אישית הפגישה הייתה לי קשה. קשה מאוד. שלושה שבועות אחרי שיחתנו הדרמטית, המאיר שישב מולי היה הצל של המאיר שהכרתי. המהירות שבה המחלה אכלה אותו הייתה מפחידה ואכזרית. מאיר איבד משקל, ישב במאמצים עזים להחזיק את עצמו ישר, דיבר באיטיות לא אופיינית ועם זאת נשאר חריף, מקצועני וענייני. האומץ שלו מול מוות ידוע מראש מאוד הרשים אותי
נסעתי חזרה לירושלים עם אוליביה שחיכתה לי בחוץ וחלקתי איתה את מה שעבר עלי במפגש. טלטלה מקצועית מרגשת וטלטלה אישית כואבת. התקופה הייתה עבורי לחוצה ומאתגרת במיוחד. הייתי בישורת האחרונה של הרומן הגרפי השלישי שלי בתום שנתיים וחצי של עבודה מאומצת והסכמתי לעבוד תוך כדי על הספר עם מאיר. הדדליין שלי היה אמצע מרס 2023 לסקיצות סופיות למאיר ולעם עובד וסוף מרס לסיום ספרי מול העורכת בפריז
הצלחתי לעמוד בשתי ההתחייבויות כשהחודשיים האחרונים עברו על רקע ההפיכה המשטרית האנטי-דמוקרטית של ביבי ועושי דברו. כאן המקום לספר שעקבתי כל השנים בעניין ובהנאה מרובה אחרי הטור הפוליטי של מאיר במוסף שבת של ידיעות. אפילו יצא לי לאייר אותו פעמים אחדות לבקשתו. ידעתי שבגדול מאיר ואני תמימי דעים בקריאת המציאות ובעמדות הפוליטיות, ששנינו נאבקים על אמירת האמת שלנו ועל חופש הביטוי. הוא בפובליציסטיקה ואני בקריקטורה
הסיכום עם מאיר ועם עובד הוא שמיד אחרי פסח אני אעבוד על האיורים הצבעוניים הסופיים כדי למסור אותם בסוף מאי. כשהספר יגיע לחנויות בחגי תישרי זו תהיה השקה יתומה, חגיגה עצובה
שיתוף הפעולה בינינו התחיל אמנם מאוחר אך הוא היה עמוק ומעשיר, פורה ומעצים, נעים ומאתגר, נדיר ויפה


עמוד הבית
English
Le blog en Francais
מילים מרגשות!!
רוני
תודה מישל, על מילות הפרידה היפות ועלההבטחה להמשכיות. לעונג ולכבוד לי היה לעבוד עם שניכם על הספר הקודם, והספר הנוכחי – שאנחנו עובדים עליו עכשיו ונמשיך יחד ביתמות מסויימת
חיבוק!!
…אני מודה לך מקרב לב על הפוסט הזה.
מאז ההודעה אתמול אני מבכה את לכתו, וחיפשתי מידע מה קרה.
הוא היה מאוד אהוב ויקר לי באופן אישי, וגם את האהבה וההערכה שלך כלפיו חשים היטב במילים שלך.
קשה, עצוב… התברכנו וזכינו שהיה בינינו איש כזה.
תודה.
תודה רבה לך
מישל יקירי,
אני עדיין נרגשת מפגישתנו החטופה בהפגנה, אולי אינך יודע, אך זהר שלו הייתה תלמידתי בעבר, כמה שנים לפני אלי שלך. הייתי בקשר עם מאיר, הרבה שנים לפני כן,ואני מתאבלת עליו עכשיו ונורא עצוב לי. מחכה לספר המשותף שלכם ואשמח שוב להיפגש ולספר לך על קשרי עם מאיר.
הוא יחסר לכל כך הרבה אנשים. אם במקרה יש לך מספרי טלפון של זהר או רינה ,אודה לך אם תעביר לי. היה לי רק מספר של מאיר.
תודה רבה ישראלה, מרגש כמה הדרכים מצטלבות לנו בחיים. חיבוק
שלום מישל.
צדקת מאוד בתשובתך. מה שחשוב לי ומשמח אותי, שאנחנו נפגשים
באותו הצד וזה לגמרי לא מקרי!
ישראלה
מרגש וקורע לב כאחד.
זכית.זכינו.כל הכבוד ותודה על השתוף.מצפה לראות את היצירה האחרונה שלו.הוא כבר חסר.