מישל קישקה

פסח מאחורינו, גם יום השואה, גם יום הזכרון, וגם יום העצמאות ונראה היה שמשהו קצת נרגע בשאיפות ההפיכתיות ההרסניות של ביבי ושות. אך מי שחשב לרגע שמחוללי ההפיכה המשטרית נחו על השמרים או התכוונו באמת ובתמים לנהל הידברות בבית הנשיא או נסגו חלקית מתוכניתם, טעה בגדול. ביבי לא ירפה. הוא רק רצה להרוויח קצת זמן, הוא לא יעצור, הוא איבד את הבלמים מזמן וחי במציאות מקבילה מדומה שבה הוא מאמין לשקרים של עצמו. מציאות הזויה שבה שטופי המוח מדפי המסרים הרעילים שלו רואים עצמם כיצירי חלציו של המשיח ונתינים של המלך מבלפור/עזה/קיסריה, והולכים אחוזי אמוק אחריו אל התהום הפעורה שבה הם רוצים שנפול כולנו
הקשבתי הבוקר לשמחה רוטמן ולמנכ״ל ״אם תרצו״ אצל רזי ברקאי בקשר להפגנת הימין הקרויה ״הפגנת המיליון״ שתתקיים הערב בירושלים ואני מוכרח להודות שביבי הצליח במשימתו העיקרית: לשסוע את העם, לשסע את הישראלים אלה באלה, לפצל אותו, לחלק אותנו למחנות ״עוינים״, וכך להיבנות על הרס הציונות
גם צפיתי בטקס הדלקת המשואות הפתטי והקשבתי לנאומים נוטפי דבש ומאחזי עיניים ומלאי סיסמאות ריקות של ביחד וראיתי גם מי הוזמן לשבת בקהל והבנתי שלביביזם שורשים עמוקים בקרקע המציאות וכי הוא יישאר כאן לשנים רבות גם אחרי שביבי ילך
למיטב ידיעתי הפגנת הימין של הערב היא שיא גינס של כל הזמנים: פעם ראשונה שבדמוקרטיה מפגינים למען הממשלה וראש הממשלה. חשבו על כך. כל ההפגנות הגדולות במדינות הדמוקרטיות היו נגד. נגד מלחמת וייטנאם, נגד הסגרגציה, נגד הפליית מיעוטים, נגד דה גול במאי 68, נגד הכיבוש, נגד מלחמת לבנון הראשונה, נגד אלימות נגד נשים,… במדינות הלא דמוקרטיות המצב שונה כי אופוזיציונרים נמצאים בכלא, במחנה לחינוך מחדש, בגלות או בקבר
אני נלחם עם עצמי כדי לא לאבד תקווה ואופטימיות. המחאה הדמוקרטית ליברלית המעצימה שלנו היא נקודת האור שאני זקוק לה