מישל קישקה

ריתקה אותי תמיד היכולת שלנו לעבור באופן כאילו טבעי וכאילו חלק מטקסי יום הזכרון לחגיגות העצמאות, מעבר חד וקשה כל כך שאחד מסמליו המובהקים הוא המעבר מהדלקת נרות הזכרון להדלקת המשואות ומשם להדלקת המנגלים. וכל זה קורה בדיוק שבוע אחרי יום השואה
מצאתי בארכיוני קריקטורה בת 19 שציירתי על הנושא כשעבדתי בערוץ 2 בתוכנית הבוקר ״קפה טלעד״ עם דב גילהר וירדנה ארזי

כל הארץ חזית. עובדה: אזרחים בעוטף עזה ומחוצה לו, נהרגים, נפצעים, רצים לממ״ד, נשכבים ברחובות, נכנסים להלם, לא ישנים בלילות, ילדים לא הולכים לבית הספר, עסקים לא נפתחים, עיתונאים מדווחים מהשטח, הקבינט הבטחוני מוריד פקודות, צה״ל מבצע, אין אופק מדיני בעתיד הנראה לעין. האופק ממילא אפוף עשן הפיצוצים
בין יום השואה ליום הזכרון , בין יום העצמאות לאירוויזיון, בין צפירה לאזעקה, בין הרמדאן לספירת העומר, ממש שמח כאן

לכל מבצע צבאי יש שם, לפעמים לפני שהוא יוצא לדרך, לפעמים תוך כדי ולפעמים אחרי. אני מציע למבצע הנוכחי את השם ״אירוויזיון 2019״. שם מתאים לנסיבות ולעיתוי. יש תחושה חזקה של דז׳ה וו. אינני יכול שלא להיזכר שבשנה שעברה נטע ברזילאי חגגה את ניצחונה עם קהל המעריצים בכיכר רבין כשבאותו יום נחנכה שגרירות ארצות הברית בירושלים ונהרגו מירי צלפינו כ-50 עזתים שהבעירו צמיגים ועפיפוני תבערה על גבול עזה. בעקבות סמיכות אירועים אלה פירסם הקריקטוריסט הגרמני דיטר האניץ׳ קריקטורה בעיתונו. הוא פוטר בעקבות גל מחאות והאשמות שהציור אנטישמי. אני מצרף מאמר שפורסם באתר של קרטונינג פור פיס בעקבות התקרית. שכל אחד יפעיל את שיקול דעתו בעניין. אבל צחוק הגורל הוא שכעבור שנה הקריקטורה אקטואלית ורלוונטית מתמיד: יש אירוויזיון בארץ, יש עימות חריף מול החמאס בעזה, ביבי שוב בשלטון, נטע תופיעה בתל אביב כאורחת האירוויזיון וקריקטורה אחרת נפסלה בשבוע שעבר באתר של הניו יורק טיימס באותה טענה

https://www.cartooningforpeace.org/soutiens/german-cartoonist-dieter-hanitzsch-licensed-from-the-suddeutsche-zeitung-newspaper/?lang=en

תודה רבה לשירי על השאלות הכנות והמדוייקות כל כך
https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=13127

 שני מראיינים צעירים וסימפטיים, נועה רוזין ואלעד זוהר, על ספרי ״הדור השני״ ועל המפגש הערב במשכנות שאננים עם חברי הבמאי גדי אייזן
https://www.facebook.com/openday.reshet/videos/2000273326948267/?v=2000273326948267 

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5501904,00.html

פסח מגיע לקיצו וזה הזמן לדבר על לחם. וזה בדיוק מה שישעה דוד קישקה עם אריאל הירשפלד ותומר בלס בערב סיפרותי-קולינרי ״ על הלחם לבדו״ בפסטיבל הסופרים הבינלאומי שיתקיים ב-13 במאי במשכנות שאננים, למרגלות טחנת הקמח האגדית של מונטיפיורי, אלא מה! כל הפרטים בקישור הבא
http://mishkenot.org.il/writersfestival2019/events/על-הלחם-לבדו/
ופרטים על הפסטיבל כולו בקישור הזה
http://mishkenot.org.il/writersfestival2019/?gclid=CjwKCAjw7_rlBRBaEiwAc23rhvHmUcICWkMLh_Kn6_cBnH0VJSaHi1kzCDDrlolhCE0SpaJyJDYm6BoComoQAvD_BwE

איזה שם לתת לגל הטרור שזעזע את סרי לנקה? חסרות מילים בשפה העברית. בכל שפה. טרור הפך למילה שגורה, בנאלית, יום יומית. כל פיגוע הופך מיד לעוד נתון סטטיסטי ועוברים לעניין הבא, מזפזפים או מחליקים למסך הבא
כך היה בתקופת הטבחים באלג׳ריה, כך היה במלחמת האזרחים בסוריה, כך היה וכך כנראה גם יהיה. מצד אחד טוב שאנחנו מסוגלים כבני אדם לתפקד בצילם של אסונות. מצד שני נראה שאיבדנו צלם אנוש, שנאטמנו רגשית ושאוצר המילים להבעת רגש, אהבה או חמלה נמחקו לנו . מרוב ששולחים לייק או סמיילי אנשים מתקשים לנסח את עצמם בצורה כנה וישירה. והז צער על צער

חוץ מזה, משחקי הכס זה אגדה, ופסח שלנו זה הגדה
פסח שמח (חובה) וכשר (אופציה) ובעיקר חג אביב שמח

מחווה אישית לנוטרה דאם דה פארי