מישל קישקה

ב-1 במאי, ערב יום השואה, יתקיים במשכנות שאננים אירוע תרבות ייחודי בו אשוחח עם חברי גדי אייזן, בימאי, מפיק ותסריטאי סרטים דוקומנטריים, בהנחיית המשורר עמיחי חסון, על היצירה של בני הדור השני ביחס לעברם של ההורים
גדי יקרין קטיעם מסרטו רק לאלוהים מותר
אקרין פריימים מתוך הרומן הגרפי הדור השני
נשוחח על זכרון ויצירה ועל מאחורי הקלעים של עבודתנו
הכניסה חופשית על בסיס הרשמה מראש בקישור הבא 
http://mishkenot.org.il/events/הדור-השני-דברים-שלא-סיפרתי-לאבא/

אין עוד מה להסיף

ביום שני הקרוב תיפתח ביד ושם תערוכה בשם ״חדש באוסף״, יצירות מתחום האמנות הפלסטית שנתרמו למוזיאון של יד ושם. בין היצירות, איור שצייר אבא שלי אי שם סביב 1938. האיור נעשה בהשראת שלגיה ושבעת הגמדים של דיסני שיצא לאקרנים באמריקה ב-1937 והגיע להקרנה בבלגיה מאוחר יותר. אבי היה נער מוכשר שאהב קומיקס וקריקטורות וסרטו של דיסני הילך עליו קסם. האיור צוייר על נייר בעפרונות צבעוניים. אבא הראה לנו אותו כשהיינו ילדים והוקסמתי ממנו עמוקות. כשמשפחת קישקה נעצרה על ידי הגסטאפו בבריסל בספטמבר 1942, סבי מסר לשכנו הלא יהודי שתי מזוודות עם חפצים ומסמכים אחדים שהתכוון לקחת חזרה עם שובה של המשפחה. אבי הוא היחידי שחזר, הוריו ושתי אחיותיו הצעירות נרצחו

לפני עשרים שנה העניק אבי את הציור לאחותי הגדולה חנה ז״ל שחייתה בקיבוץ רבדים והיא העניקה אותו כעבור שנים לבנה הבכור ירון, אחייני. הציור היה תלוי בביתו בחדר הילדים עד שירון החליט בהסכמת המשפחה, לתרום אותו לאוסף של יד ושם

מחר יום ראשון, ה-14 באפריל, יציין אבא את יום הולדתו ה-93 בבריסל ולמחרת תיפתח התערוכה בירושלים
ומעגל נוסף נסגר ביום חמישי ה-11 באפריל. נתתי הרצאה על ספרי ״הדור השני- דברים שלא סיפרתי לאבא״ בפני סמינר מורים ומורות מגרמניה בבית הספר להוראת השואה של יד ושם. פתחתי בכך שבאותו יום בדיוק לפני 74 שנים, ב-11 באפריל 1945, שוחרר אבי ממחנה בוכנוואלד על ידי צבא ארצות הברית

טוב. זה היה צפוי. היה מקום קטנטן לתקווה מהולה באשלייה
העם לא רוצה באמת שינוי. כי העם הפך לימני ודתי יותר, העם בעד חוק הלאום, העם לא רואה את השטחים ככבושים, העם אמר את דברו
נחמה קטנה: תסתכלו מסביב, במדינות הגדולות והקטנות בעולם, ותראו שמצבנו לא שונה בהרבה

הסטלנים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותה ימנית דתית לאומנית מביאה אותם באוטובוסים
פרפרזה על נאום הגעוואלד של ביבי  מ-2015
הקנביס הוא עלה התאנה של מפלגת זהות! זהירות

נפגשתי עם חברי הטוב גי ביו בניו יורק. גי היגר מצרפת לניו יורק בראשית שנות השבעים. הוא מאייר בכיר וותיק ומרצה מנוסה בפרסון. הזמנתי אותו כמרצה אורח בבצאלאל ב-1990. הוא הזמין אותי להגשת עבודות בקורס איור לסטורי טלינג של סטודנטים משנה שלישית בתואר ראשון. הנושא שעבדו עליו היה ״גיהנום״. גי אומר, בצדק, שזה תמיד יותר מעניין מגן עדן! לא נכחתי באותו בוקר בביקורת שהוא עצמו נתן אך הדברים נראו כאילו היינו מתואמים. גי בן- 78 והא פעיל, מלמד ומאייר. אין תאריך פג תוקף למי שעובד בתחום יצירתי ונהנה בכל יום מחדש ממה שהוא עושה

חובה לראות ולהקשיב לסרטון של מיקה אלמוג וחובה אזרחית להפיץ בתפוצת נאט״ו שלא יישאר קול צף אחד במדינה או אזרח אחד שטרם החליט או שהליט לא להצביע או שישם פתק לבן או שיגיד שגם הוא לא רוצה ביבי אבל יצביע ליכוד מתוך הרגל או מתוך יאוש
מילים כדורבנות הוא התיאור המדויק של הסרטון
תודה רבה מיקה
https://www.youtube.com/watch?v=JAQTknWtFWs

בסוף מרץ הוזמנתי לעיר פארו בדרום פורטוגל לפסטיבל אמנות ותרבות שהמסגרתו הוצגה תערוכה של קרטונינג פור פיס בנושא חופש הביטוי והתקיים פאנל מרתק ועשיר בנושא ״הומור מתריע״. ישבתי בפנל עם לידיה ז׳ורז׳, סופרת ומשוררת פורטוגזית מובילה שספרים שלה תורגמו לעברית בידי מרים טבעון, קרובת משפחה של אשתי, הקריקטוריסט הפורטוגזי המוכשר גרגאלו, לור סימואס המנהלת של קרטונינג פור פיס בפריז ומריקה ברט שהייתה בת זוגו של שארב, העורך של שארלי הבדו שנרצח עם חבריו ב-7 בינואר 2015 והיא מנהלת משאבי אנוש כיום במערכת של העיתון הסאטירי
בתחנת הביניים בליסבון נפפגשתי עם חברתי הטובה והקריקטוריסטית המופלאה כריסטינה סמפאיו שסיפרה לי על קריקטורה שלה שאינסטגרם צינזר לה

כרזת הפסטיבל, קריקטורה של גרגאלו

מימין לשמאל: מריקה, אתם יודעים, גארגלו ולור

לידיה ז׳ורז׳

כריסטינה והקריקטורה המצונזרת שלה

המטרה מקדשת את האמצעים היא תורתו של מקיאוולי על רגל אחת. ביבי קמפיינר מספר 1 שם את מקיאוולי בכיס הקטן. הכל קטן עליו. אין גבולות לשקרים, לטינופת, להסתה, לזריעת השנאה. הכל כשר כדי להשאר בשלטון ואני לא מאמין למילה אחת של כל מצביעי הליכוד המצהירים בריש גלי שנמאס להם מביבי. הם בסופו של דבר יצביעו בעדו כדי לא לפגוע במפלגה ובמסורת המשפחתית מאז ימי בגין הזכורים לטוב. הכל יחסי כמובן
אין לי זמן לתרגם את כל מה שכתבתי בקריקטורה שציירתי לירחון היהודי-בלגי ״מבטים״, מקווה שתסתדרו עם גוגל טרנסלייט

בסוף השבוע יתקיים בניו יורק פסטיבל מוקה המציג תערוכות, פנלים בינלאומיים, יריד ספרי קומיקס, איור וקריקטורה. השנה הוזמנתי להציג בתערוכה קבוצתית של קרטונינג פור פיס ולהשתתף בפנל עם עמיתי האמריקאים לייזה דונלי, אן טלניס וג׳ף דנציגר