מישל קישקה

רון זיסנבך נהג לחתום על עבודותיו בשם זוס, כינוי עמצמי שהצביע על חוש ההומור המיוחד שלו. הוא היה פעיל בשנות ה-90 וה-2000, במהלכן פירסם קריקטורות במעריב וטור קומיקס בהארץ. אך מחלת הפרקינסון שהלמה בו לפני עשרים שנה הכניעה אותו בסופו של תהליך איטי ואכזרי. עד שזוס נאלץ להפסיק כל פעילות ב-2010
עבודותיו התאפיינו בקו דק ובהומור דק, הוא לא ידע לצעוק, רק ללחוש אך לחישותיו חדרו עמוק
בעוד משפחתו וחבריו יושבים שבעה החלטתי להעלות פוסט קצר לזכרו. שימשתי כיו״ר איגוד הקריקטוריסטים בעשור הראשון של שנות האלפיים ויצא לי קצת להכיר את רון ואת עבודתו. הוא השתתף בתערוכות השנתיות של האיגוד בחולון בעידן של טרום הקמת המוזיאון לקריקטורה
סרקתי מתוך הקטלוגים של אז קריקטורות אחדות על מנת להראות את העבודה הייחודית שלו על קצה המזלג
הן לא איבדו כהוא זה מהרלוונטיות שלהן גם היום
קריקטורה שהוא צייר בתקופת ההתנתקות יכולה להתיאם היום לתהליך ההדתה בצה״ל וקריקטורה על דרכו של ליברמן לצמרת המדינית מלפני עשר שנים צויירה כאילו אתמול
מדויקות ואפילו נבואיות
טוב ייעשה המוזיאון לקריקטורה אם ינציח את זכרו, יישמר ויציג את יצירתו הן בתחום הקומיקס והן בתחום הקריקטורה
http://www.orla.co.il/פרקים/יתומי-הסערה/

https://www.facebook.com/ron.zissenbach

ציפייה דרוכה בארץ ובעולם, לא מדבריו של להטוטן המילים ביבי, אלא מהקוסם ביבי ששולף לנו בכל או״ם גימיק חדש מהכובע

הרי לכם עוד הוכחה שהגודל כן קובע

במאמרה ״אי אפשר להמשיך למכור לנו את המשיח״, משקפת זהבה גלאון, אחת מבחרי הכנסת האקטיביים והישירים שידענו, את ישראל של היום במערומיה. פורטרט ישיר ובלי פשרות

יום חשבון הנפש
למי שבכלל מסוגל

שנה טובה לכולן ולכולם

בשבת שחלפה זה עתה יצא לי לאייר את מדורו הקבוע של מאיר שלו
בחרתי מתוך הרשימה שלו את הקטע שהתייחסתי אליו
כל מילה נוספת מיותרת

באופן חד-פעמי עקב הסיום הקרב של החופש הגדול וחגי תשרי הנופלים מוקדם במיוחד השנה, ירחון עיניים מפרסם את המדור הקבוע ״הקומיקס שאינו נגמר״ בדף הפייסבוק שלו במקביל להפצת הגיליון. הנושא: דיאלוגן
הנה הקישור לכל המעוניינים
https://www.facebook.com/einayim/photos/a.316944151652721/2546555682024879/?type=3&theater