הקרקס האמריקני יצא לסיבוב הופעות אחרון לפני יום הבוחר. הגברת טראמפ זוכה לאהבת הקהל בשל נאום שהוא קופי-פייסט לזה של מישל אובמה, המתנגדים לא מצילחים לשנות את כיוון הרוח, התומכים לא יודעים את נפשם מרוב אושר
דונלד ממשיך לדהור קדימה בפול גז

ה"רב" לוינשטיין יכול ללמוד דבר או שניים מהרב הראשי של הנצרות, האפיפיור פרנציסקוס, שמגלה סובלנות ורגישות כלפי הקהילה הלהט"בית באשר היא
ה"רב" מציג את היהדות כדת מפגרת שמסרבת בצורה עיקשת להתאים את עצמה למציאות
נמאס לנו מחשכת ימי הבניניים שהוא וכמותו מנסים להשליט עלינו, כמו שנמאס לנו מהשדונים העדתיים שמוציאים לנו חדשות לבקרים מבקבוקים ריקים

הדמות חנדלה היא סמלו של המאבק הפלסטינים, פרי מכחולו של הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי שמת בלונדון ב-1987. חנדלה מצוייר תמיד מהגב, עם תלאי בחולצהו, ראש קירח, יחף עם ידיים משולבות מאחור, כאילו מהרהר בצער במצב. שרוליק הוא סמל הישראלי החדש, פרי מכחולו של דוש שנפטר בשנת 2000. הוא מצוייר תמיד כשבלורית מתנוססת מהכובע טמבל, לבוש בחולצה פתוחה ומכנסיים קצרים והוא נועל סנדלים תנ"כיים. ממש צו האופנה של הצברים בשנות החמישים-שישים שבעים, יענו קיבוצניק
שני היוצרים הלכו לעולמם אך דמויותיהם שרדו. בשנים האחרונות הן אפילו זוכות לעדנה מחודשת כי הן חדרו לתודעה ויוצרות הזדהות וחיבה. כך נראים חנדלה ושרוליק

על קיר של בניין בדרום תל אביב הם מופיעים מחובקים בגרפיטי גדול מימדים. ספק אם בחייהם של עלי ודוש ציור כזה יכול היה להיווצר. דוש היה ימני לאומי, עלי התנגד לקיומה של ישראל. בציור הנאיבי יש רוח של פיוס ואחווה שמחמם את הלב

ב-13 ביולי יצאתי מקבלת הפנים אצל שגריר צרפת בתל אביב, יום לפני הפיגוע בניס. ובקיר מול מעונו צילמתי גרפיטי מקסים. שרוליק וחנדלה מחובקים אבל הפעם חנדלה שחור, מה שמביא אותי לחשוב שאולי הוא מסמל עובד זר מדרום תל אביב. כך או אחרת, הציור חימם את ליבי. שימו לב ללב האדום וליד המנצחת, נצחון האחווה על השנאה

אתגר קרת נגד פשטנות והתקרנפות מבטא במילים מדויקות את מה שרבים חשים וחושבים

לא פרו ולא אנטי
אתגר קרת 

היה או לא היה ניסיון הפיכה? לא ברור. אבל דבר אחד ברו: ארדואן סולל את ה"דמוקרטיה" שלו כאוטוסטרדה רבת מסלולים לכיוון אחד

מחג לאומי לאבל לאומי, ליבי עם העם הצרפתי

הרוב הימיני החזק מרגיש מאויים על ידי עמותות חלשות יחסית שמאמינות בזכויות האדם
הטיעון של הסמולינסקים/סמוטריצ'ים/שקדים, כאילו השקיפות עומדת לנגד עיניהם, היא בדיחת המאה ואם זה לא היה קורה אצלנו זה היה מצחיק

בפרשה הקרויה "החייל היורה מחברון" שימשו הרשתות החברתיות, תחילה, צינור לשפיכת שנאה, וכעת צינור להזרמת כספים. סביר להניח שבשני המקרים מדובר באותם המזרימים