הסופר הישראלי אתגר קרת הציג את גישתו לסכסוך הישראלי-פלסטיני במאמר דעה שפורסם בסוף השבוע האחרון בניו יורק טיימס. תחת הכותרת "אני לא אנטי-ישראלי, אני אמבי-ישראלי", סיפר קרת כיצד נתקל בתגובות שלילות נגדו במגזין השמרני FrontPage Magazine, שדיווח על זכייתו בפרס צ'רלס ברונפמן לעבודה הומניטרית במילים "הסופר האנטי-ישראלי אתגר קרת"

"מצאתי את עצמי מהרהר במשמעות המונח 'אנטי-ישראל'", כתב קרת. "מתברר שאדם אינו יכול להתבטא בנושאים הקשורים לפוליטיקה של המזרח התיכון מבלי להיות מתויג במהירות כ'אנטי-ישראלי', 'אנטי פלסטיני', או לפעמים אם הדעות מורכבות מספיק, גם כשניהם".

קרת טען כי כי המושג "פרו ישראלי" מקביל בעיניו ל"פרו נשים עם חזה גדול". שני המונחים, לדבריו, הם רדוקטיביים ושובינסטיים. "אני מוצא את עצמי מבולבל כשהנושאים החשובים לי ביותר מוקטנים לשטחיות שכזו. אני אוהב את אשתי, אבל איני 'פרו-אשתי', במיוחד אם היא גוערת בי ללא הצדקה. יש לי יחסים טעונים עם השכנה החדשה שלי, שכלביה מותירים את הפסולת שלהם מחוץ לבניין הבית שלי, אבל אני לא מרגיש 'אנטי' אליה או אל הכלבים החמודים שלה".

הסופר הישראלי הקביל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לאוהדי קבוצות כדורגל. "גישה כזאת מונעת כל אפשרות לביקורת על הקבוצה שאותה אתה אוהד, ואם היא נעשית בצורה יעילה היא מובילה לביטול כל אמפתיה כלפי הצד השני. ה'פרו' וה'אנטי' שואפים לבטל כל דיון בנושאים מעייפים כמו כיבוש, דו-קיום ופתרון שתי המדינות. הם מחליפים אותם במודל בינארי פשוט: אנחנו נגדם"

כדוגמא מביא קרת את המקרה של אלאור אזריה, החייל היורה מחברון. "תומכיו של אזריה התאחדו סביב הסיסמא: 'החייל הוא הבן של כולנו'", כותב קרת. "בדיוק כמו במקרים של ה'פרו' וה'אנטי', תומכיו לא טרחו להתעמק בסוגיות המוסריות או המשפטיות, וקבעו כי החייל הוא למעשה ילד, וכשמדובר בילדים אין לנו צורך להטריח את עצמנו בעובדות, אלא לעמוד לצידם… אם הבן שלכם היה יורה בטרוריסט לא חמוש, האם הייתם משתמשים באהבה שלכם כהצדקה למעשיו? זהו נושא סבוך, אבל אלו מכם שימשיכו לאהוב את בנם תוך כדי גינוי מעשיו לא בהכרח יהיו 'אנטי-בן'"

את מאמרו חותם קרת עם הצגת הגישה שלו כלפי הסכסוך. "המושג 'אמבי-ישראלי' או 'אמבי-פלסטיני' ידגיש שדעותינו על נושאי המזרח התיכון מורכבות. אלו שמחזיקים בתפיסת ה'אמבי' יוכלו לתמוך בסיום הכיבוש במקביל לגינוי החמאס. הם יוכלו להאמין שהיהודים זכאים למדינה משל עצמם, אך במקביל לסבור כי אסור להם להחזיק בשטחים שאינם שייכים להם"