מישל קישקה

תערוכת מחווה לדודו באוצרותו של צחי פרבר, לרגל עשור למותו, מלווה בספר פרי יוזמתו
יהיה מרגש ויפה, איך אפשר אחרת
השם עדיין אופטימי יכול היה גם להיות געגועים לדודו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4619800,00.html
היום, יותר מבימים רגילים, אני אבא גאה ונרגש, ובן גאה ונרגש

הבוקר ביומון הגדול פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג

קריקטורה מסוג הציורים שהייתי מעתיק בגיל 12 מתוך ספרים שהייתי משאיל בסתר מהספריה של אבא בבית. ולצידו ציור של היום

מחדרי במלון ברלינאי, אני עוקב אחרי השידור הישיר של הטקס מאושוויץ ומחפש את פניו של אבי היושב בקהל בין בננו דוד ובן דודי סאשה
טקס בעל משמעות היסטורית, טקס שמבטיח שהזיכרון לא יימחק ויהווה בסיס לבניית חברה טובה יותר. בנוכחותם כל הניצולים ובני משפחתם מוכיחים
שהאידיאולוגיה הנאצית האנטישמית החולינית והמפלצתיתי נכשלה ולא תקום עוד
גרמניה שלאחר המלחמה הפכה עצמה למודל של תיקון ותקווה
שני צילומים: אבא שלי ושני חבריו הטובים, ז'אק ומקס, ב-1942 בבריסל, שבועות אחדים לפני שליחתם למחנות ההשמדה שמהם חזרו בדרך פלא
וצילום מאתמול: אבא עם בננו הבכור דוד ובן דודי סאשה

סטולרשטיינה הוא שמו של פרויקט ייחודי של האמן הברלינאי גונטר דמינג
http://he.wikipedia.org/wiki/שטולפרשטיין
לפני חודשים אחדים, אבני מדרך הונחו בבריסל על שם אבא שלי ומשפחתו ובני המשפחה שנכחו בטקס הצנוע אמרו קדיש
הייתה זו פעם ראשונה שאבי אמר קדיש על הוריו ואחיותיו כי היה סוף סוף, באיחור של 70 שנה, מקום ראוי לעשות כן
כעבור זמן קצר כוסו אבני המדרך שלו בשכבת בטון במטרהברורה "למחוק" את השמות
האבנים מהווים עבור המשפחות תחליף למצבה ופגיעה בהן כמוה כחילול מצבה
בוודאי בעיני המחלל אך גם העיניהם של בני המשפחה
העייריה תטפל בשיקום האבנים

קהל רב גדש את האולם בו נערך הרב שיח על חופש העיתונות, שעורר כצפוי יותר שאלות מתשובות. מפגשים מרתקים נוספים מסוג זה ייערכו בקרוב

רב השיח "האם ניתן לפרסם הכל?" התקים ביום ה' 22.1 בבית הקפה של המכון הצרפתי בתל אביב, בהשתתפות דניאל חייק, אסא כשר, שמרית מאיר, נמרוד רשף, אורי פינק, בן דרור ימיני, כתב לה מונד בישראל פיוטר סמולאר, בועז ביסמוט וזוהיר בהלול
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10152647281357895.1073741935.98524317894&type=1