מישל קישקה

חברי נעם נדב שכל את אביו בשבוע שעבר
נזכרתי שנעם צייר אותו בחוברת "ילדות" שהוציאה לאור קרן קרב לפני שנתיים
בקומיקס שיצר סיפר נעם על היום בו הושמעה צפירה בירושלים במלחמת ששת הימים, ואבא בא לקחת אותו מבית הספר, לבוש מדי צבא וחבוש קסדה בריטית, כדי להביאו הביתה
בספר האחרון שאייר נעם, שירי המגילה מאת איציק מאנגר, צייר נעם את אחד הגיבורים, מרדכי השתדלן, בדמות אביו מרדכי נדב

בשנה שעברה איירתי לחנה גודלברג את ספרה "שוקימוקי" עבור הוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר, הוריהם של התאומים שוקי ומוקי מתגוררים על גבעה לא מוגדרת. בחרתי לאייר את הגבעה כמזבלה שבה המשפחה גרה לה בכיף בגביע קוטג' 5%
אין ספק שהייתה לי אינטואיציה חזקה, ואף הקדמתי את זמני, שכן הקוטג' עלה בשוק הנדל"ן באחוזים ניכרים. כך שהשקעתה של המשפחה המאושרת הסתברה ככדאית ביותר

המוזיאון לקריקטורה בחולון החליט להנציח את האמן/צייר/מאייר/קריקטוריסט הירושלמי יוסי שטרן בדרך מקורית. קארול קירשנר היה חבר קרוב של יוסי, הסכים ממרום גילו המופלג, לשרטט קווים לדמותו של יוסי, בצורה אישית ומרגשת, כי זכרונו מאפשר לו . היה לי העונג לראיין את קארול תחת העדשה המלטפת של אלעד לרום, והתוצאה זמינה לכל גולש ביו-טיוב. אין ספק שתיעוד של אמנים חיים עדיף, ויפה שעה אחת קודם, אך גם לתיעוד פוסט-מורטם יש ערך רב. במדינה אוכלת יושביה יפה שמוסד מוזיאלי יודע לכבד את אחד ה"לשעברים" שלו

http://www.youtube.com/user/CartoonMuseum#p/a/f/0/ajzpLs6vbD8

הבוקר קראתי בהארץ שלרגל טקס האזכרה להרוגי האלטלנה, יצאה מודעה מטעם משרד הבטחון המכנה אותם נרצחי האלטלנה! פצע שלא הגליד לעולם נפער במלאו כיעורו. המנסח של המודעה אומר הלכה למעשה שאם הם נרצחו, אז מתנגדיהם היו רוצחים. אם כאלה הם פני הדברים, מישהו צריך לעשות בדק בית יסודי במשרד הבטחון. במילים אחרות, מי שקורא לבן גוריון, יגאל אלון ויצחק רבין רוצחים, ביחס לאחת הפרשות המעצבות של המדינה הצעירה, חייב לקבל נכשל בהבנת הנקרא בהיסטוריה וגם האזרחות. וספק אם הוא ראוי להיות עובד המשרד
ובעוד אנחנו מתעמתים כאן על שכתוב תולדותינו, יושבים בצרפת שני יוצרים לא יהודיים אשר הפכו את האירוע המכונן הזה לרקע לסיפור קומיקס מרתק. "מזק" הוא שמו של הקומיקס, פרי עטו של הסופר יאן ופרי מכחולו של האמן ג'וייאר. קומיקס קלאסי, מסופר ומצוייר במקצועיות מרשימה. מרגש לראות בו סצנות המתרחשות בתל אביב של 48, לראות קרבות אוויר בין חייל האוויר הצעיר שלנו וזה של מצרים, מרגש לראות חלוצים, ניצולי שואה, לחוות אקשן, יצרים וקצת ארוטיקה. למה אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. למה שלא נשתמש אנחנו, בסיפורים המדהימים של תולדותנו כדי להפוך אותם לקומיקס. מי ירים את הכפפה

מאמר מעניין במקור ראשון על שני ספריה של דבורה בושרי, אותם איירתי
http://musaf-shabbat.com/2011/06/09/%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8/