Feeds:
פוסטים
תגובות

Yaldei ovdim zarim

השר ישי מכה שנית
גם אני

Zvi Narkis

צבי נרקיס הלך לעולמו. הוא היה מעצב הפונטים נרקיסים ונרקיס תם, על כל משקליהם. תרומתו של צבי לאות העברית, לכתב העברי ולספר העברי איננה ניתנת למדידה. כי היא בעצם תרומה לתרבות העברית כולה. מאות אלפי שלטים, מיליוני ספרים, עשרות מיליוני חוברות עוצבו עם מיליארדי אותיות נרקיס, בכל הגדלים ובכל הצבעים. האות נרקיסים היא שילוב של מסורת ומודרניזם, של יופי ואיפוק, של הרמוניה וריקוד. היא התחליף היחידי שקם אי-פעם לאות פרנקריהל התנכית. נרקיס תם היא האות הסן-סריפית החכמה והטובה ביותר לטקסטים רצים. חיקויים רבים קמו לה לאורך השנים, אך חדי העין תמיד הבחינו בתרמית. אמנם מדובר בדקויות של חלקי מילימטרים, של ריווחים ושל דיוק בזוויות, אבל לאוהבי הטיפוגרפיה זה יכול לעשות את היום, או להרוס אותו. אם לסופר סת"ם האות היא קדושה, לצבי נרקיס היא הייתה מדע. היא הייתה מפעל חיו. וביליונים של ביליוני אותיותיו מנציחים את מפעלו בכל יום.
תודה צבי

Toda Levine!

ראיתי איחש פישר בקאמרי, הצגה של חנוך לוין שמעולם לא הועלתה. אין בכוונתי לכתוב ביקורת תיאטרון. רק להמליץ לכם עליה. לוין שנפטר ב 1999 היה במיטבו, שווה לעצמו ומתעלה על עצמו. ההצגה מבויימת כאילו בידי לוין עצמו, באנרגטיות יצירתית מתפרצת, ומשוחקת על ידי חבורה כשרונית נאמנה לרוחו. צחקתי לא מעט. חייכתי רוב הזמן. האמת היא שהופתעתי שלא כולם צחקו כמוני. מול יצירת אמנות כל אחד מגיב אחרת ומבין אחרת. איחש פישר הולך להשתין ואבר מינו נופל לו לאסלה וזורם לים. איחש פישר יוצא למסע אחריו. במשך שעה וחצי, פעם אחר פעם, הוא כמעט מצליח לשים עליו את ידו, אך משום מה הוא מהסס ומפספס. במקום שהוא יקח את גורלו בידיים, הגורל מטלטל אותו. מחזה אבסורד מלא הגיון פנימי. לוין היה נהנה כצופה. נהנה מקרן מור, שמואל וילוז'ני, מוטי כץ ושאר השחקנים. נהנה מהמשחק על ארבע במות מקבילות. נהנה לשמוע אותי צוחק. תודה לוין

התנועה הקיבוצית הודיעה אתמול על כוונתה לקלוט את ארבע מאות ילדי העובדים הזרים המיועדים לגירוש כי אינם עומדים בקריטריונים החדשים שקבעה הממשלה. במסגרת חגיגות המאה לתנועה, זוהי בעיני החלטה משמעותית ביותר. אם לא המשמעותית ביותר. "בזכות" ההחלטה האומללה והפחדנית של הממשלה, עושה רושם שהתנועה הקיבוצית מתחברת לשורשיה הפוליטיים-חברתיים ולתפישת עולמה היהודית-חילונית-אוניברסלית. הקיבוץ מילא בעבר תפקיד מרכזי ומכריע בבניית הארץ ובעיצובה. אך מרכזיותו הלכה ונמוגה יחד עם האידיאלים הנשגבים של ראשית המאה העשרים, וחבל. החלטה זו כמוה כאות חיים של גוף עייף וזקן, כחיוך של נעורים, כהתעוררות מתרדמת ממושכת, כרפלקס טבעי , כקרן שמש, גם עבור הילדים וגם עבור מי שגדל על הערכים האנושיים של התנועה

Yad Vashem: interview

ראיון שהענקתי לזיקה, המגזין המקוון להוראת השואה של יד ושם
http://www1.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp

Girush zarim

העיר ברצלונה החליטה לבטל את מלחמות השוורים בעוד שנתיים. אחדים שמחים כי זה צער בעלי חיים ואחרים מצטערים כי זו סופה של מסורת. כך או כך, טוריאדורים יעמדו בתור ללשכת התעסוקה ובשבתות שוורים שוב יעלו גרה

Israel Hayom

אם להאמין לפרסומים מאתמול, תפוצתו של ישראל היום עברה את זו של ידיעות אחרונות . האם זה אומר משהו על טיבו ואיכותו של עיתון שמוצא את עצמו זרוק על רצפת הרכבת? או שזה מוכיח שוב שישראלים אוהבים לקבל חינם, ולא חשוב מה. דבר אחד בטוח: יש לשלדון אדלסון מזל בהימורים. ועוד דבר בטוח: אמשיך לשלם כדי לקרוא את נחום ברנע וגם את הארץ. אותי לימדו שאין ארוחות חינם